עפ"א 47796-06-19

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת בית משפט קמא ומבטל אותו, ומורה לבית משפט קמא לאשר את בקשת ההארכה לביצוע צו הריסה עד ליום 23.12.2019. שגה בית משפט קמא בדחותו את בקשת ההארכה, שכן למערערת היו 60 יום לבצע את הצו לאחר עיכוב הביצוע שהורה בית המשפט למשיב לבצע בעצמו את הצו, שהחל ביום 11.12.2018, כלומר המערערת הייתה רשאית למעשה לבצע את הצו עד פברואר 2019. לפיכך, בקשת ההארכה, שהוגשה בפברואר 2019, הוגשה במועד. יתר על כן, החוק אינו דורש להציג "טעמים מיוחדים" לצורך אישור הארכה, אלא רק "נימוקים שיירשמו", אשר ניתנו במקרה זה על ידי המערער בצורת תצהיר מטעם נציג המשטרה, בו צוין הצורך בזמן נוסף "לשם היערכות נאותה". תצהיר המשטרה נחשב גם כהתחייבות של המשטרה לספק את הסיוע הנדרש בתקופת ההארכה. טענות המשיב בדבר השיהוי שגרם המערער בפנייה למשטרה אינן מוצדקות, שכן המשיב ביקש וניתנה לו שהות נוספת על ידי בית המשפט המחוזי "לשקול את צעדיו". משכך, אין המשיב רשאי לטעון כי המערערת לא ניצלה את הזמן ביעילות. ככלל, האיזון בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס האישי של המשיב נוטה לטובת מתן ההארכה, במיוחד בהתחשב באיהוי של המשיב עצמו בביצוע הצו, והתצהיר שמסר המערער מצדיק את ההארכה.