רע"פ 7505/21

תקציר

במקרה זה, בקשת רשות ערעור נדחתה על ידי בית המשפט. המבקש הורשע על ידי בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה בגין גרימת מוות בנהיגה רשלנית ונהיגה ברכב הגורמת לחבלה של ממש. הרשעה זו באה בעקבות אירוע בו סטה המבקש לנתיב הנגדי וכתוצאה מכך התנגש אנושות ברכב אחר בו נהג מאיר גולדין, שבנו לירן נפצע אף הוא בתאונה. למרות שהודה באופן התאונה, טען המבקש כי אובדן הכרה פתאומי גרם לסטייה. עם זאת, בית המשפט מצא הגנה זו בלתי מוכחת, וקבע כי טענה כזו אינה ניתנת לביסוס בקלות ללא ראיות קונקרטיות. עדותו של מומחה ההגנה, שהצביעה על "סינקופה" כעילה, נדחתה בשל חוסר אובייקטיביות והסתמכות על שלילת הסברים אפשריים אחרים במקום הצגת ראיות חותכות. גרסאותיו הבלתי עקביות של המבקש ואי עדותו החלישו עוד יותר את הגנתו. בית המשפט הדגיש כי העלאת טענות כאלה עלולה לאפשר לנהגים להתחמק מאחריות בקלות, מה שהופך אותה למעט חשודה. בעקבות זאת נגזרו על המבקש 13 חודשי מאסר בפועל, 12 שנות פסילת רישיון וקנס בסך 25,000 ₪. גם ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, שכן בית המשפט הסכים כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות כדי ליצור ספק סביר בדבר רשלנותו או לבסס היעדר אחריות פלילית. יתר על כן, בית המשפט סבר כי הטלת הפיצויים מוצדקת על פי הדין הקיים, למרות טענת המבקש המפנה לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הבקשה נדחתה, שכן היא לא הציגה סוגיה בעלת משמעות משפטית רחבה יותר ולא העידה על עיוות דין.