ת"צ 9314-09-11

תקציר

פסק הדין דן בשתי עילות לתביעת המבקש. העילה הראשונה נוגעת להטלת ריבית פיגורים על חיובי מס רטרואקטיביים. בית המשפט קובע כי בעוד עיריות יכולות להטיל מסים רטרואקטיביים במקרים חריגים, יש לראות את מועד החיוב במועד הקבוע בחוק ולא במועד ההודעה. המשמעות היא שנישומים עשויים להידרש לשלם ריבית פיגורים גם על חיובים רטרואקטיביים. בית המשפט טוען כי יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות, ולכן התביעה אינה מעוררת שאלות עובדתיות או משפטיות משותפות המתאימות לתביעה ייצוגית. העילה השנייה נוגעת למקרים בהם נישומים חויבו בטעות וזוכו מבלי שהוחזרה ריבית הפיגורים. לטענת המבקשת, העירייה מבטלת את חוב הקרן אך לא את הריבית שנצברה עליו. בית המשפט קובע כי גם עילה זו אינה מתאימה לתביעה ייצוגית. ראשית, אם יימצא כי החיוב אינו חוקי, על העירייה לבטל את כל חלקי החיוב, כולל ריבית. שנית, לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית בעילות אלה נגד הרשויות, שכן מדובר בתביעה להשבה בלבד. התביעה, אם כן, אינה עומדת בדרישות התובענה הייצוגית כפי שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות. המבקש נדרש לכסות את הוצאות העירייה ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪.