ע"מ 45369-02-17

תקציר

המערער, שהינו שחקן פוקר מקצועי, ערער על שומת המס שערך המשיב, רשות המסים, על הכנסותיו מזכיות פוקר. המערער טען כי חלק מההוצאות שהוציא בגין השתתפות בטורנירי פוקר בחו"ל צריכות להיות מוכרות מהכנסותיו. אלה כוללים כרטיסי טיסה, לינה, דמי כניסה לטורנירים ודמי מימון ששילם לספונסרים שמימנו את השתתפותו בטורנירים. המשיב טען, כי הימנעותו של המערער מניהול פנקסים ורישומים של הכנסותיו והוצאותיו משמעה כי אין לאפשר לו ניכויים כלשהם, וכי השומה צריכה לעמוד כפי שהיא. בית המשפט מצא כי הערכתו של המשיב הייתה שרירותית בכך שהתעלמה מכל הוצאותיו של המערער. עוד מצא בית המשפט כי הימנעותו של המערער מניהול ספרים אינה מצדיקה שלילה מוחלטת של כל תביעות הוצאותיו. תחת זאת, הפעיל בית המשפט את שיקול דעתו לתקן את השומה ולהתיר חלק מהוצאותיה של המערערת, לרבות כרטיסי טיסה, לינה ודמי כניסה, בהתבסס על אומדנים שערך המערער. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעת המערער לדמי מימון, וקבע כי לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי נגרמו לו הוצאות אלה. עוד מצא בית המשפט כי הסנקציה שהוטלה על המשיב בגין אי ניהול ספרים על ידי המערערת, אשר הגדילה את שיעור המס החל על הכנסותיה של המערערת, הייתה מופרזת. נוכח חוסר הוודאות סביב סיווג הכנסותיו של המערער והנסיבות הנוספות של המקרה, הורה בית המשפט למשיב להפחית את העלאת המס ב-50%. בסיכומו של דבר, הערעור התקבל בחלקו, והמשיב חויב לשאת בהוצאות המשפט של המערער בסך 20,000 ₪.