ע"ע 7129-10-11

תקציר

ערעורה של המערערת נדחה בעיקרו בעניין פיטוריה על ידי תנובה, שיוחסו לליקויים בביצוע ולא מסיבות בריאותיות. בתחילה הסתגלות למגבלותיה הבריאותיות, היעדרותה המתמשכת של המערערת והאפקטיביות המופחתת הביאו את תנובה לסיים את העסקתה, תוך הקפדה על זכויות מעסיק חוקיות. בית הדין ובית הדין האזורי לא מצאו כל הפרה של חוק השוויון בהעברתה לתפקיד מתאים, ודחו את טענותיה לפיטורים בלתי הוגנים על רקע אפליית מוגבלות. טענת המערערת כי תנובה הפרה את חוקת העבודה נדחתה מאחר שבתי המשפט קבעו חוסר תפקוד כסיבה מוצדקת לפיטוריה. לא נמצאו ראיות התומכות בטענותיה לאפליה במקום העבודה או ליישום לרעה של הסכם תל אביב לפיצויי פיטורים. בכל הנוגע לקידום בדרגה, המערערת לא הוכיחה הפרת זכויות או אי קידום שלא כדין. עם זאת, בית הדין ציין הפרות בתכנון הפיטורים הראשוני של תנובה בשל אי בדיקת התאמות אפשריות למוגבלותה, אם כי הדבר לא גרם לה נזק כלכלי, נוכח אי יכולתה לעבוד. פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ₪ נפסק בשל אפליה בשל בעיות אפליה. ארגון העובדים כשל בחובת הייצוג ההולם בכך שהתנתק מרגע שהייעוץ המשפטי ייצג את המערערת, דבר שעורר חשש להחמצת הסדר מוסכם ולפגיעה במערערת. בעקבות זאת הוטלו פיצויים נוספים בסך 15,000 ₪. אף שהפרות אלה הצביעו על אפליה וייצוג לקוי, הן לא גרמו להפסד כספי שניתן לכמת, מה שהוביל לפסיקת פיצויים מרתיעתיים ללא הוצאות משפט.