ע"פ 6587-09-04

תקציר

הערעור מתייחס להרשעתו של המערער בהסגת גבול, העלבת עובד ציבור והיזק לרכוש בזדון. העובדות נדונו על ידי המערער במסגרת הסדר טיעון, אך טרם הרשעתו הורה בית משפט קמא על תסקיר מבחן. שירות המבחן לא המליץ על הרשעה בשל סירובו של המערער להכיר בפליליות מעשיו. בית משפט קמא הרשיע את המערער על סמך בקשת התביעה, חרף שציין בעבר כי הוא מעדיף להימנע מהרשעה אם המערער יעבור עבודות שירות. ערכאת הערעור פסקה לטובת המערער, תוך ציון שני טעמים עיקריים. ראשית, בית משפט קמא התווה דרך ברורה להימנע מהרשעה תמורת עבודות שירות, והמערער הסתמך באופן סביר על מתווה זה, ובסופו של דבר שינה את עמדתו והחל בשירות. שנית, אופי העבירות לא היה חמור דיו כדי להצדיק הרשעה, במיוחד בהתחשב בנסיבות. ערכאת הערעור הדגישה כי תפקידה אינו לשפוט את תבונתו של הסדר הטיעון הראשוני או את חומרת המעשים שבוצעו, אלא להעריך את מהימנות ההליך. פסק דינו של בית משפט קמא בוטל אפוא והוחלף בצו המורה למערער להשלים את עבודות השירות כמוסכם.