עפ"ס 14440-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעיקרים משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **מבוא:** פסק הדין של כבוד הנשיא יצחק עמית עוסק בשני הליכים מקבילים: ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שלא לפסול את השופט הדן בתיק (להלן: "ערעור הפסלות"), ובקשה להעברת מקום דיון של כל ההליכים המשפטיים בין הצדדים. הצדדים הם הורים גרושים לקטין, המנהלים הליכים מורכבים בבית המשפט לענייני משפחה, הכוללים תביעת מזונות ותביעה נזיקית. **ניתוח משפטי:** **א. ערעור הפסלות:** 1. **המסגרת הנורמטיבית לפסילת שופט:** הנשיא עמית מפנה לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כי פסילת שופט תיעשה רק כאשר מתקיימות "נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים". הנשיא מדגיש את "עשרת הדיברות" שפורטו בפסיקה קודמת (עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית), המחייבות בעלי דין לשקול היטב טרם הגשת בקשת פסלות, ומציין כי ערעורו של המערער רחוק מלעמוד באמות מידה אלו. 2. **הבחנה בין החלטות דיוניות להחלטות מהותיות:** עיקר טענות המערער בערעור הפסלות מכוונות נגד מגוון החלטות דיוניות של בית המשפט קמא (מינוי מומחים, הליכי גילוי, דחיית מועדים, מזונות זמניים ועוד). הנשיא עמית קובע כי החלטות דיוניות, אף אם הן מהוות רצף של החלטות שאינן לרוחו של בעל הדין, אינן מקימות כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים. הפסיקה במקרים כגון אלו (עפ"ס 58456-09-25 קליין נ' קדמן, עפ"ס 55943-03-25 פלונית נ' עו"ס לחוק הנוער, עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלוני) קובעת כי האכסניה המתאימה להשגות על החלטות דיוניות אינה בקשת פסלות, אלא הגשת ערעור מתאים. 3. **הגשת טענות חדשות בערעור פסלות:** הנשיא עמית דוחה טענות חדשות שהעלה המערער לאחר הגשת בקשת הפסלות, וקובע כי אין מקום להעלות בערעור פסלות טענות שהמותב לא נדרש להן או שלא ניתנה לו הזדמנות להתייחס אליהן, במיוחד כאשר מדובר באירועים שהתרחשו לאחר מתן החלטת הפסלות. זאת בהתאם לפסיקה (ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא). 4. **טענות הנוגעות למוצאו של השופט והתנהלות הצד שכנגד:** הנשיא עמית מתייחס בביטול לטענות המערער הנוגעות למוצאו של השופט, וקובע כי אף אם אמירות מסוימות נאמרו על ידי המשיבה, הן אינן מקימות עילת פסלות. הוא מפנה לפסיקה (בג"ץ 2097/15 בשאראת) הקובעת כי טענות סביב שיוך קבוצתי (כגון מוצא) אינן מקימות כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים. 5. **המלצות לייצוג משפטי כעילת פסלות:** בית המשפט קמא המליץ למערער, שאינו מיוצג, להעמיד לעצמו ייצוג משפטי, לאור ריבוי הבקשות והתנהלותו. הנשיא עמית קובע כי אין בהמלצות אלו כדי להעיד על משוא פנים או נעילת דעתו של המותב, אלא הן נבעו מהתנהלות המערער שהגיש בקשות שונות שלא במסגרת הדיונית הראויה. 6. **חידוש – שימוש לרעה בהליכי משפט:** בית המשפט קמא פסל את בקשת הפסלות, בין היתר, בשל שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן חלק מטענות המערער כבר נדונו ונדחו בבית המשפט המחוזי. הנשיא עמית תומך בכך ומוסיף כי עיתוי הגשת בקשת הפסלות, בסמוך לדיון הוכחות, יצר רושם של תכלית דחיית מועד הדיון. 7. **הבחנה בין בקשת פסלות לבקשה לשינוי החלטה:** הנשיא עמית מדגיש כי דרישת המערער ל"הנמקה רחבה" ממחישה כי בקשתו היא למעשה ערעור או בקשה לעיון מחדש בבקשות שכבר הוכרעו, ולא בקשת פסלות. **ב. הבקשה להעברת מקום דיון:** 1. **סמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט:** המערער עתר להעברת ההליכים למותב אחר בתוך בית המשפט לענייני משפחה, מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט. הנשיא עמית מבהיר כי סעיף זה מתייחס להעברת הליך מבית משפט אחד לבית משפט אחר מאותה דרגה במקום אחר, ולא להעברת הליך למותב אחר באותו בית משפט. 2. **העברת דיון כמסלול עוקף לפסלות:** הנשיא עמית קובע כי בקשה להעברת מקום דיון אינה האכסניה המתאימה לדון בבקשה להחלפת מותב. חוסר שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות אינו מקים עילה להעברת מקום דיון, והליך זה אינו נועד לשמש כמסלול עוקף לטענת פסלות. **חידושים ועיקרים משפטיים בפסק הדין:** * **הדגשת ההבחנה בין טענות דיוניות לטענות מהותיות בעת הגשת בקשת פסלות:** פסק הדין מחזק את העיקרון לפיו התנגדות להחלטות דיוניות, גם אם הן רבות, אינה מצדיקה בקשת פסלות, ויש לתקוף החלטות כאלו במסלול הערעור. * **התמודדות עם ריבוי בקשות ומנגנוני השהייה:** הנשיא עמית מבהיר כי הגשת בקשות רבות, תוך ניסיון לדחות מועדים, עשויה להיחשב כשימוש לרעה בהליכי משפט. * **התייחסות לטענות אתניות/גזעיות במסגרת פסלות:** פסק הדין מבהיר כי טענות בדבר מוצאו של השופט, גם אם נטענו על ידי הצד שכנגד, אינן מקימות כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים. * **הבהרת סמכותו של סעיף 78 לחוק בתי המשפט:** פסק הדין מבהיר את גבולות סמכותו של סעיף 78 לחוק בתי המשפט, וקובע כי אינו מאפשר העברת דיון למותב אחר באותו בית משפט. * **חיזוק דוקטרינת "הנעילה הארכאית" (preclusion):** בהתייחסו לטענות המערער לגבי קביעת מסמרות מוקדמת, פסק הדין מרמז על כך שטענות שכבר הוכרעו או נדונו בבית המשפט אינן יכולות להוות בסיס לבקשת פסלות נוספת. * **הבחנה בין בקשת פסלות לבקשה לשינוי מותב:** פסק הדין מחדד את ההבחנה בין המטרות והסעדים העומדים בבסיס בקשת פסלות לבין בקשה להעברת מקום דיון או בקשה להחלפת מותב. **סיכום:** פסק הדין דוחה את ערעור הפסלות ואת הבקשה להעברת מקום דיון, ומחייב את המערער בהוצאות. הנשיא עמית מבהיר את הכללים המצומצמים להגשת בקשות פסלות, תוך הדגשת ההבחנה בין החלטות דיוניות להחלטות מהותיות, והדרישה להוכחת חשש ממשי למשוא פנים. פסק הדין מחזק את הגישה המחמירה כלפי ניסיונות להשתמש בהליכי הפסלות ובקשות להעברת דיון כמנגנוני השהייה או כניסיון לעקוף הכרעות שיפוטיות.