ת"א 18168-03-10

תקציר

התובע והנתבע התקשרו בהסכם למכירת חנות בבעלות התובעת. ההסכם היה למכירת זכויותיה של התובעת לנתבעת. בין הצדדים נערכו שני מזכירים. בתזכיר הראשון נקבע מחיר מכירה של 861 אלף שקל בתוספת מע"מ, ואילו השני הפחית את המחיר ל-418 אלף שקל בתוספת מע"מ. התובע טען כי הפחתת המחיר נועדה לאפשר הסכם צדדי לפיו הנתבע ישלם 450,000 ₪ נוספים במזומן, אשר לא ידווחו לרשויות המס. הנתבע הכחיש טענה זו. התובעת טענה כי יש לבטל את הסכם המכר ממספר טעמים, לרבות אי חוקיות, הטעיה, הפרה יסודית של הנתבע, טעות נפוצה וחוסר תום לב. בית המשפט מצא כי קיים הסכם מחייב בין הצדדים, וכי התמורה שנקבעה במזכר השני הופחתה מתוך הבנה כי הנתבע ישלם סכום נוסף במזומן, בנפרד מההסכם הרשמי. הסכם צדדי זה נמצא בלתי חוקי שכן מדובר בניסיון להונות את רשויות המס. עם זאת, בית המשפט קבע כי המטרה העיקרית של ההסכם - מכירת החנות - הייתה חוקית. לפיכך, הורה בית המשפט לקיים את ההסכם, תוך תיקון התמורה לסכום הנקוב בתזכיר הראשון, בתוספת מע"מ, הצמדה וריבית על פי דין. פסיקה זו התבססה על העיקרון לפיו בית משפט לא ישחרר צד מהסכם בלתי חוקי אם הוא היוזם של אי החוקיות. עוד קבע בית המשפט כי יתר עילות הביטול להן טען התובע הן חסרות שחר. לפיכך, התביעה לביטול ההסכם כדין נדחתה, וההסכם בין הצדדים, כפי שתוקן על ידי בית המשפט, יעמוד. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות. פסק הדין היה אמור להישלח גם ללשכת מיסוי מקרקעין רחובות על מנת שהעסקה תחויב במס על פי חוק.