ע"מ 58167-01-13

תקציר

המערער, שניהל מסעדה, ערער על שומה של רשות המסים שקבעה הכנסות נוספות בסך של למעלה מ-20 מיליון ₪ וביטלה העברות הפסד קודמות. המשיב, פקיד השומה, ערך ביקורת כלכלית במסעדה ומצא פערים בין הוצאות הצריכה החומרית המדווחות לבין הצריכה בפועל. המערערת טענה כי הביקורת לא הביאה בחשבון חומרים נוספים, פחת, תנודתיות מחירים עונתית, תחרות סמוכה וגניבות, שהובילו לסגירת המסעדה. פקיד השומה ביקש ערבות להוצאות, בנימוק של חוסר פעילות וקשיים כלכליים של החברה. בית המשפט, בהפעילו את סעיף 353א לחוק החברות, הורה למערערת להעמיד ערבות מופחתת בסך 10,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיב אם הערעור יידחה. החלטה זו התייחסה לחוסר יכולתו של המערער לשלם ולחובתו של המשיב להצדיק את השומה לפי סעיף 155 לפקודת מס הכנסה. בית המשפט הדגיש את החזקה לטובת דרישת ערבות מחברות ואת הנטל הראייתי המוטל על המערערת, והגיע למסקנה כי במקרה זה היה מוצדק סכום ערבות נמוך יותר. פסק הדין, מיום 19.3.2014, משמש תזכורת לסמכותו של בית המשפט לדרוש ערבויות להוצאות בערעורי מס, במיוחד כאשר מצבו הכלכלי של המערער מוטל בספק.