בג"צ 3425/94

תקציר

פסק הדין בוחן עתירות הקשורות להחלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את ח"כ אבנר חי שאקי, איש ציבור, בגין עבירות לכאורה. החקירה התמקדה בשני נושאים: שימוש לרעה בכספים הקשורים למכון לחקר המשפחה ולדיני משפחה בישראל, ופעילות הונאה אפשרית של ארגונים לא ממשלתיים (NGOs) שבהם היו מעורבים בני משפחתו ומקורביו הפוליטיים של שאקי. בפרשת התרומות קבע היועץ המשפטי לממשלה כי הכספים נועדו ברובם לפעילותו הפוליטית של שאקי ללא שימוש לרעה מפורש, ולכן אינם מצדיקים העמדה לדין. בג"ץ תמך בהחלטה זו וציין כי התערבות שיפוטית בהחלטות התביעה היא נדירה, אלא אם כן החלטה היא בלתי סבירה בעליל. בפרשת העמותות, אף שהיו ראיות לאפשרות של ניגוד עניינים והפרת אמונים בשל הקצאות לעמותות הקשורות לקרובי משפחתו של שאקי, החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין, בנימוק שאין בו עניין ציבורי משמעותי. בג"ץ מצא החלטה זו תמוהה, והדגיש את חשיבות השמירה על אמון הציבור ומתן דין וחשבון לעובדי הציבור. היא טענה כי ראיות לכאורה להתנהגות בלתי הולמת של איש ציבור מחייבות בדרך כלל העמדה לדין, אלא אם כן קיימות סיבות משכנעות אחרת. בעקבות זאת החליט בית המשפט לבטל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין העמותות והורה על בחינה נוספת, כולל שימוע לשאקי, כפי שהובטח בעבר. פסק הדין גם הדגיש את הפוטנציאל להתיישנות וקרא לפעולה מהירה. בסיכומו של דבר, העתירות התקבלו באופן חלקי, וחייבו בחינה מחודשת של החלטתו הקודמת של היועץ המשפטי לממשלה.