עב"ל 20037/98

תקציר

חייל משוחרר הנמנה עם קיבוץ נען עבד במפעל השייך לקיבוץ – נען מפעלי השקיה – בעבודה הנחשבת ל"עבודה מועדפת" לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו למענק עבור עבודה זו בשל היותו חבר קיבוץ. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק לטובת החייל, והמוסד לביטוח לאומי ערער על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור. עבודתו של המשיב במפעל הפגינה יחסי עובד-מעביד טיפוסיים, למרות שהקיבוץ כיסה את הוצאות המחיה שלו והוא קיבל הטבות נוספות כמו כיסוי שכר לימוד. בית הדין קבע כי המשיב יכול להיות בעל מעמד של חבר ועובד כאחד וכי המפעל והאישיות המשפטית הנפרדת של הקיבוץ אינם שוללים יחסי עובד-מעביד. יתר על כן, התיקון לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ט-1999, שהבהיר כי חברי אגודה שיתופית היו זכאים למענקים, לא רמז כי לפני התיקון לא היו זכאים להם. מטרת החוק היא לתמרץ חיילים משוחררים לעבוד בעבודות הכרחיות, ואין סיבה להפלות לרעה את חברי הקיבוץ. לפיכך הגיע בית הדין למסקנה כי המשיבה זכאית למענק, והערעור נדחה פה אחד על ידי המשנה לנשיא א' ברק, השופט י' פליטמן, השופט א' סלע, נציג העבודה פ' קציר ונציג המעבידים ק' גבור.