בב"נ 5205-03-23

תקציר

בית המשפט מצא כי המבקש הוכיח זיקה מספקת למקרקעין הנדונים כדי להצדיק את כניסתו לתיק, למרות היעדר ראיות תיעודיות מספיקות. לאחר מכן פירט השופט את העילות המצומצמות להתערבות בצו מינהלי ואת שלושת התנאים שבהם ניתן לבטל צו כזה: אם העבודה בוצעה כדין, אם הצו לא עמד בדרישות, או אם נפל פגם חמור בצו. באשר לתנאי הראשון, מצא בית המשפט כי עבודות הבנייה שביצע המבקש אכן טעונות היתר ולכן אינן חוקיות. זאת, בהתייחס להריסה ובנייה מחדש של קירות חיצוניים לחיבור שני מחסנים, וכן לעבודות נוספות הכוללות ריצוף והתקנת תקרת גבס. טענת המבקש כי השינויים היו "טריוויאליים" נדחתה. עוד קבעה השופטת כי הצו ניתן בפרק הזמן הקבוע בחוק וכי המבקש לא הוכיח די הצורך פגמים חמורים בצו המצדיקים את ביטולו. זאת ועוד, טענת האכיפה הבררנית לא התקבלה, שכן המבקש לא הביא ראיות מספיקות לכך שנכסים סמוכים אחרים שבהם קיימים חריגות בנייה משתייכים לאותה "קבוצת שוויון". השופטת ציינה כי טענות המבקש בדבר השימוש בנכס כמחסן נראות בלתי סבירות, אך לא היה בכך כדי להסיק את החלטתו. בסופו של דבר נדחתה הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי, למעט בכל הנוגע לריצוף ולתקרת הגבס, שנותרו על כנם. הצו להריסת שאר העבודות אושר, והוצא צו האוסר על השימוש במבנה עד להשבת המצב לקדמותו. כן חויב המבקש לשלם את הוצאות המשיב, בסך 4,500 ₪, בתוך 30 יום.