ע"א 3053/98

תקציר

מערער שנפגע, בתאונת עבודה, קיבל מהמשיב פיצויים כפי שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי. עוד קבע בית המשפט כי יש לנכות את הסכום שהתקבל כקצבה מהמוסד לביטוח לאומי מסך סכום הפיצויים, ואם לאחר הניכוי זכאי המערער לפחות מ-25% מסך הפיצויים, ישלם לו המשיב לפחות רבע מסך הפיצויים. המערערת פתחה בהליכי הוצאה לפועל אשר הובילו להבהרת פסק הדין על ידי בית המשפט. בהבהרה נקבע כי יש לחשב את ה-25% לאחר ניכוי תשלומי הפנסיה ולפני ניכוי קצבאות המכון. המערערת ערערה על פסק הדין המקורי ועל החלטת ההבהרה. הערעור על החלטת ההבהרה נדחה שכן יש לחשב את סך הפיצויים לאחר ניכוי תשלומי הפנסיה. גם הערעור על פסק הדין נדחה מאחר שהוגש מעבר למגבלת 45 הימים. עם זאת, שני עניינים הוחרגו מפיטורים אלה. ראשית, יש לכלול את הנזק הלא ממוני ששולם למערערת במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בסכום הפיצוי שממנו מחושב 25%. שנית, יש להוסיף לסכום הפיצוי גם ריבית בגין הפסד רווחי עבר. לפיכך, הערעור נדחה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.