סע"ש 66136-11-22

תקציר

בבחינת הבקשה לפטור מאגרה קבע בית המשפט כי אף שהבקשה לפטור היא כדין, אין להיעתר לה בשל היעדר ראיות מספיקות המוכיחות את אי יכולתו של המבקש לשלם את האגרה. המבקש, הטוען כי עבד במשך 17 שנה וכעת מסתמך על הבטחת הכנסה לאחר שפוטר, לא סיפק מסמכים כספיים מקיפים. היא לא הגישה תצהיר לפי הטופס שנקבע, ולא מסרה פרטים על חשבונות הבנק שלה, כרטיסי האשראי שלה או נכסים כלשהם שיכולים לשמש כבטוחה. בית המשפט ציין כי המבקשת לא הציגה ראיות לכך שביקשה או נדחתה הלוואה לכיסוי האגרה, ואף לא ביססה את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, אשר יכולה לשמש ראיה לכאורה לאי כושר כלכלי. יתר על כן, בעוד שהתצהיר שלה מתאר קשיים כלכליים, אלה לבדם לא הספיקו כדי להוכיח שהיא לא יכולה לשלם אגרה. למרות ממצאים אלה, בית המשפט הכיר במצוקתה הכלכלית של המבקשת, בגילה ובמצבה המובטל. משכך, תוך דחיית הבקשה לפטור מלא, הפעיל בית המשפט שיקול דעת לפי תקנות האגרות לאפשר למבקשת לשלם את האגרה בעשרה תשלומים, תוך הכרה במצבה הכלכלי המאתגר. החלטה זו היא ספציפית לשאלת הפטור מאגרות, והמבקשת שומרת לעצמה את הזכות לערער על סכום האגרה שנקבע על ידי בית הדין אם היא סבורה שהוא אינו ראוי. החלטת בית המשפט, שניתנה בהעדר הצדדים, מותירה גם את שאלת הוצאות הבקשה לדיון בסוף ההליך.