ע"מ 45330-11-16

תקציר

המערערת ערערה על סירובו של המשיב לאפשר לו לנכות מס תשומות. המערערת טענה כי שירותי הבנייה ניתנו על ידי חברת נייס ברק בע"מ. המשיב טען כי המערער לא הביא ראיות לכך שנייס ברק סיפקה לו שירותי בנייה וכי מהראיות עולה כי נייס ברק לא יכלה לספק למערערת שירותי בנייה בתקופה הרלוונטית. המבחן האובייקטיבי הראה כי המערערת לא הכירה את נייס לייטנינג בעת קבלת שירותי הבנייה וכי לחברה לא היו קשרים עסקיים עם המערערת בתקופה הרלוונטית. כך, החשבוניות שבמחלוקת היו פיקטיביות והמערערת נכשלה במבחן האובייקטיבי. אשר למבחן הסובייקטיבי, המערער לא הוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים על מנת להבטיח כי החשבוניות הוצאו כדין. גם טענת המערער כי נפגעה זכות הטיעון נדחתה מאחר שהמשיב ניסה לקבוע דיון אך המערער התעלם מהבקשות. לבסוף, גם טענת המערער כי קיבל החזר מס תשומות בפועל והסתמך עליו נדחתה מאחר שהחזר המס שוחרר בטעות והמערער לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענתו. אשר על כן, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.