ע"א 593/81

תקציר

במקרה זה בחן בית המשפט העליון את אחריותם של קציני חיל הים ואיגוד העובדים שלהם במהלך שביתה בשנת 1977, שגרמה להפסדים כלכליים משמעותיים ליצרנים וליבואנים. בשביתה, שהובילה המשיבה מס' 7, היו מעורבים קציני חיל הים שסירבו להעביר שתי אוניות מכולות, ובכך חסמו את הגישה לרציף המכולות היחיד בנמל חיפה. כתוצאה מכך, נאלצה ספינה אמריקאית גדולה, שלא יכלה לפרוק את מטענה בחיפה, לסטות לנאפולי, דבר שגרם לעיכובים ולנזקים כספיים למערערים. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המערערים, בקובעו כי ניתן היה להעביר את האניות באמצעות שיתוף פעולה בין הנהלת הנמל לחברות הספנות, למרות השביתה. עם זאת, בית המשפט העליון הפך החלטה זו והדגיש כי השביתה לא פירקה יחסי עובד-מעביד ולא פטרה שובתים מאחריות בדיני הנזיקין. בית המשפט קבע כי על השובתים מוטלת חובה כלפי צדדים שלישיים שלא לגרום נזק, והדגיש כי פעולות הננקטות במהלך שביתה חייבות לאזן בין חופש השביתה לבין הנזק הפוטנציאלי שייגרם לאחרים. בית המשפט ציין כי השובתים, בכך שלא מילאו אחר הוראות מנהל הנמל וחסמו את הנמל, הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי המערערים. בית המשפט הגיע למסקנה כי מעשיהם של השובתים היו רשלניים וקשורים לנזקים שנגרמו למערערים, ובכך הטיל על המשיבים 5, 6 ו-7 אחריות. ההחלטה מהווה תקדים חשוב בקביעת אחריותם של השובתים כלפי צדדים שלישיים ומשמשת לאיזון בין זכויות חברתיות-כלכליות לזכויות הפרט במהלך פעולות תעשייתיות.