ת"א 11187/05

תקציר

המחלוקת היא על הגבול בין שתי חלקות קרקע סמוכות בבית שמש, בבעלות מינהל מקרקעי ישראל שהוחכרו לדורות לתובעת, שושנה בן רבי, ולנתבעים, רענן ורונית אבנר. התובעת טוענת כי הנתבעים פלשו לאדמתה ובנו חומת בטון, ותובעת את פינויים ופיצוי בגין הוצאות שנגרמו לה במהלך הסכסוך. הנתבעים טוענים כי החומה נבנתה בהסכמת התובעת עוד בשנת 1982, וכי יש להם רשות להשתמש בקרקע. בית המשפט קובע את קו הגבול בין החלקות, מורה לנתבעים להוציא את רכושם משטחה של התובעת, ומכיר בזכותה של התובעת לבטל את רשות השימוש במקרקעין. השופט מורה כי לנתבעים יינתן פרק זמן סביר להרחקה זו, וקובע כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הוצאותיה מהנתבעים, בהתחשב בכך שהרקע להתדיינות כרוך בטעות מדידה שאינה מיוחסת למי מהצדדים. ההחלטה מתבססת על קבלת טענות התובע, שנתמכו אף הן בראיות, ואי עמידת הנתבעים בנטל ההוכחה המוטל עליהם. השופט מדגיש את ההגנה החוקתית על זכויות הקניין, ואת העיקרון לפיו התרופה לפלישה לרכוש היא השבת המצב לקדמותו. הנתבעים חויבו לשלם לתובע אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,110 ₪. ההחלטה תיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2008.