ע"א 4079/02

תקציר

במקרה זה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מחוז חיפה ביקשה לרכוש חזקה בדירה ברחוב אוחנה 33, חיפה, לפי פקודת המקרקעין לצרכי ציבור. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק תחילה כי המערערת, אישה בת 70 שהתגוררה בדירה במשך 50 שנה, תפונה ופסק לה 95,000 דולר בתוספת 15,000$ הוצאות העברה. המערערת ערערה וטענה כי בית המשפט המחוזי לא שקל חלופות להפקעה ואת הצורך שלה בדיור זמני הולם, דבר שלטענתה הפך את הפינוי לבלתי הפיך, מה גם שהדירה הייתה מיועדת להריסה. לטענתה, גורמים אלה לא נבדקו כראוי, לאור ההיסטוריה האישית המשמעותית של הבניין וגילה המתקדם. המשיב טען כי יש להמשיך בביצוע שכן המערערת קיבלה פיצוי מלא ולא היו לה התנגדויות מוצדקות. לטענתם, טענות המערערת באו מאוחר מדי והדגישו נזקים משמעותיים פוטנציאליים מעיכוב פרויקט ההריסה. בית המשפט העריך את התנאים לעיכוב ביצוע הערעור, תוך התמקדות בסיכויי ההצלחה של הערעור ובנזק פוטנציאלי בלתי הפיך. היה מאתגר להעריך את הצלחת הערעור; לפיכך, הפוקוס עבר לנזקים שנגרמו כתוצאה מביצוע מיידי. מאחר שהריסה תוביל לנזק בלתי הפיך, ובהתחשב בנסיבותיו של המערער, החליט בית המשפט לעכב את הביצוע עד להכרעה בערעור, תוך הדגשת הקושי להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יצליח.