עמ"ת 26172-04-17

תקציר

הכרעת הדין דנה בעניינם של שני מערערים שהואשמו בסחר באיברים ובתיווך בסחר באיברים כחלק מרשת פלילית מאורגנת. הרשת, בראשות אזרח ישראלי בשם בוריס, אפשרה השתלות כליה לנזקקים תוך ניצול אנשים ממדינות חבר העמים שנקלעו למצוקה כלכלית והסכימו למכור את כליותיהם. ההשתלות בוצעו בסרי לנקה ובטורקיה. המערערים היו עובדי חברתו של בוריס ושימשו כשותפיו בכך שליוו את התורמים והמושתלים, תיאמו מצגי שווא בדבר השתייכות אישית או משפחתית ודאגו לביצוע ההשתלות. כתב האישום מייחס להם סעיפים רבים של סחר באיברים, תיווך בסחר באיברים וקשירת קשר לביצוע עוון. בית משפט קמא מצא די ראיות לכאורה לתמיכה בסעיפי האישום, תוך שימת דגש על הרשעתם הקודמת של המערערים במקרה דומה, המשך פעילותם בהנחיית בוריס לאחר תחילת החקירה הנוכחית ותפקידם בחתימה על חוזים כוזבים עם מקבלי הסיוע. בית המשפט גם ראה בהם סכנה לחברה וסיכון בריחה, מה שהוביל למעצרם עד למשפט. המערערים ערערו על ההחלטה בטענה להיעדר ראיות ישירות ולכשלים בחקירה, אך השופט דחה טענות אלה ומצא ראיות נסיבתיות משמעותיות ועדויות עדים שתמכו בכתב האישום. השופט הסכים גם עם הערכת המסוכנות של בית משפט קמא והיעדר חלופות מעצר ראויות, נוכח המוטיבציה של המערערים להמשיך בפעילותם הבלתי חוקית. בסופו של דבר, דחה השופט את הערעור והותיר את מעצרם של המערערים עד תום ההליכים המשפטיים. ההחלטה הייתה שמורה, ואפשרה אפשרות לבקשה לעיון חוזר עתידי בהתאם להתקדמות המשפט או אפשרויות מעצר חלופיות חדשות. הכרעת הדין הדגישה את חומרתן של עבירות הסחר באיברים, המשקפת את הפגיעה העמוקה בכבוד האדם הטבועה במעשים אלה.