עפ"ג 27209-08-15

תקציר

שני ערעורים אלה נובעים מפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בחדרה. הערעור הראשון, שהגישה המדינה, מבקש להחמיר את עונש המאסר שנגזר על יוסי בן בכור קינן אקנין (קינן). בתוך כך, הערעור של קינן מבקש להקל בעונשו, בטענה כי יש לספור את הימים שבילה תחת פיקוח אלקטרוני כחלק מעונשו וכי העונש חמור מדי. קינן הורשע במספר סעיפים, בהם שימוש פזיז באש או בחומרים דליקים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמכים מזויפים. עבירות אלה בוצעו במשך מספר שנים, במהלכן העסיק קינן ארבעה עובדים לביצוע בדיקות ושירותי גז ללא הרישיונות או האישורים הנדרשים. קינן הודה בעבירות במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס. בית משפט השלום קבע את טווח הענישה הראוי לאחר ששקל פסקי דין קודמים ונסיבות המקרה. היא לקחה בחשבון את חומרת העבירות, שכללו התנהגות מרמה שיטתית, סיכון שלום הציבור ומצג שווא בהיקפים גדולים. עם זאת, היא לקחה בחשבון גם את עברו הפלילי הנקי של קינן, הודאתו ומצבו האישי והכלכלי הקשה. בערעורו של קינן נטען כי היה על בית המשפט לתת משקל רב יותר לנסיבותיו האישיות ולעובדה שהודה, ובכך לחסוך זמן יקר בבית המשפט. כמו כן, הוא מבקש לספור את הימים שבילה תחת פיקוח אלקטרוני לקראת גזר דינו. המדינה, לעומת זאת, מדגישה את חומרת העבירות וטוענת כי העונש קל מדי. מסקנתנו היא כי אין מקום להתערב בפסק הדין. הפשעים אכן חמורים, אך הודאתו של קינן, עברו הנקי ונסיבותיו האישיות מקלות בעונשו. כמו כן, ימי השהייה תחת פיקוח אלקטרוני אינם צריכים להיות מנוכים אוטומטית מעונש המאסר והם כפופים לשיקול דעתו של בית המשפט. אשר על כן, אנו דוחים את שני הערעורים ומקיימים את גזר דינו של בית משפט השלום.