ת"א 184/05

תקציר

המחלוקת היא בין גולדסיל בע"מ לבין הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, בנוגע למשכנתא של חלקת קרקע בבעלות משותפת של שני הצדדים. גולדסיל רוצה שהמשכנתא, המבטיחה חוב של הנתבעת אליר חברה לבניין בע"מ, תוגבל רק לחלקו של אליר בנכס. הבנק, לעומת זאת, סבור שהמשכנתא חלה על כל המגרש. לתיק היסטוריה מורכבת, הכוללת פסקי דין קודמים ופסק בורר. בפסק הדין הקודם, של השופט נאמן, נקבע כי המשכנתא שבידי הבנק תקפה רק לחלקו של אליר בנכס. עם זאת, פסק דין זה לא יושם בשל סירובו של הבנק. כעת מבקש גולדסיל מבית המשפט צו מחייב שיחייב את הבנק להפחית את המשכנתא בהתאם. הבנק טוען כי גולדסיל מנוע מלהגיש תביעה זו, שכן הוא יכול היה לבקש סעד זה בתובענה הקודמת. בית המשפט דוחה טענה זו וקובע כי גולדסיל זכאי לבקש סעד אופרטיבי בעקבות פסק דין הצהרתי. לגופו של עניין, בית המשפט מסכים עם גולדסיל ומורה לבנק להגביל את המשכנתא לחלקו של אליר. החלטה זו מותנית בתוצאות ערעור הקשור לפסק הדין הקודם. אם הערעור יתקבל, הצו הנוכחי יהיה בטל. עוד מבהיר בית המשפט כי החלטתו עולה בקנה אחד עם פסק בורר המחייב את מכירת המגרש בשלמותו, שכן הבנק יכול למכור את זכויותיו של אליר או לתבוע מחצית מהתמורה. בנוסף, התביעה נגד עו"ד מולור, הנתבע המייצג את הבנק, נדחית מאחר שתפקידו לא הוכח כבלתי חוקי. פסק הדין כולל גם הוראות להוצאות מוגדלות ושכר טרחת עורכי דין, שייקבעו בהתאם לתוצאות הערעורים הקשורים. לבסוף, גולדסיל מקבלת רשות לפצל את תביעתה, מה שמאפשר לה לתבוע פיצויים נגד הנתבעים.