ה"פ 5523-10-17

תקציר

התובעת, שטרית, והנתבע, הרשקו, היו מעורבים בתביעה אזרחית בעניין מכירת משאית, שהסתיימה בפסק דין לטובת הרשקו. לאחר מכן הגיש שטרית בקשה לביטול פסק הדין, בטענה כי הרשקו ועדיו ביצעו הונאה בכך שהציגו עדות שקר ועדות שקר, דבר שהשפיע על החלטת בית המשפט. עדות השקר בוצעה על ידי ארנבייב, עד מטעמו של הרשקו, שחתם על תצהיר כוזב ומסר עדות שקר, והרשקו עצמו הורשע בהדחה מעדות שקר זו ובשיבוש הליכי משפט. אוחנה, עד נוסף מטעם הרשקו, נחקר גם הוא במשטרה בחשד לעדות שקר אך לא הוגש נגדו כתב אישום. בית המשפט קבע כי שטרית הוכיחה די הצורך את המרמה שביצעו הרשקו וארנבייב, מה גם שהרשקו הורשע בפלילים. יתר על כן, הראיות להונאה היו זמינות רק לאחר פסק הדין המקורי, ועמדו בדרישות לביטול פסק דין עקב מרמה. באשר לדרישה כי המרמה ודאי השפיעה על תוצאות פסק הדין, מצא בית המשפט כי עדות השקר של ארנבייב התייחסה לראיית מפתח, למזכר המכירה ולהשפעתה על אמינותו של שטרית. בית המשפט קבע כי ללא עדות שקר זו, ייתכן שתוצאת פסק הדין הייתה שונה. לפיכך, פסק הדין בוטל במלואו, למרות שההונאה לא נגעה לכל מרכיבי פסק הדין. עוד ציין בית המשפט כי מעשיו של הרשקו מהווים ניצול לרעה של הליכי משפט, ואין זה ראוי לבטל את פסק הדין באופן חלקי בלבד. ההחלטה לבטל את פסק הדין לא כללה הכרעה לגופה של התביעה המקורית, שתחייב משפט נפרד. עם זאת, מאחר שפסק הדין בוטל, יש להחזיר את כל התשלומים ששילמה שטרית להרשקו. בית המשפט הציע לצדדים לשקול משא ומתן על הסדר במקום משפט חדש. לבסוף התקבלה התביעה לביטול פסק הדין, והרשקו חויב לשאת בהוצאות ההליך, בצירוף סכום כסף מוגדר שיוחזר לשטרית.