רע"א 22594-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס על המידע שנמסר: **ניתוח משפטי: רע"א 22594-09-25 פלוני נ' דן באר שבע תחבורה (2016) בע"מ ואח'** **הקדמה** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב. המחלוקת המרכזית נוגעת לקריטריונים למינוי מומחה כאב, ובעיקר לשאלה מתי תלונה על כאב, לצד שימוש בקנאביס רפואי, מצדיקה מינוי מומחה נפרד, מעבר לחוות דעת של מומחים בתחומים אורתופדי ונוירולוגי. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **החלטות ביניים וערעור עליהן:** * **הכרה בהיותן ניתנות לשינוי:** בית המשפט המחוזי מדגיש את מעמדן של החלטות בנוגע למינוי מומחים רפואיים כהחלטות ביניים. הדבר מקנה לערכאה שנתנה את ההחלטה את האפשרות לשנותה, בין אם עקב שינוי נסיבות ובין אם במקרים בהם ההחלטה ניתנה באופן מוטעה. * **היקף ההתערבות של ערכאת הערעור:** אף על פי שהחלטות ביניים נתפסות ככאלה שערכאת הערעור תיטה פחות להתערב בהן, במקרה של החלטות הנוגעות למינוי מומחים רפואיים, "נוהג בית המשפט משנה זהירות". זאת, משום שמינוי מומחה הוא "דרכו היחידה של בעל דין להוכיח את ניזקו". * **אפשרות להגשת בקשה חוזרת:** פסק הדין מאשר את העיקרון כי גם אם בקשה למינוי מומחה נדחתה בעבר, רשאי התובע לשוב ולעתור בבקשה חדשה, במיוחד כאשר הוא מצרף "ראיות חדשות". 2. **הנטל להוכיח נזק והעדפת מינוי מומחה:** * **גישה מקלה עם התובע:** נקבע כי בית המשפט ייטה להעדיף מינוי מומחה רפואי כאשר מתעורר ספק באשר לצורך בכך. זאת, כדי לאפשר לתובע להוכיח את נזקיו. * **"בספק, תן" לטובת מינוי:** גם אם יתברר בדיעבד כי לא נותרה לנפגע נכות רפואית, ניתן "לרפא" את המינוי עצמו על ידי חיוב הנפגע בהוצאות מתאימות. * **ביקורת שיפוטית מחמירה:** החלטה שלא למנות מומחה רפואי בתביעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: חוק הפלת"ד) תעמוד לביקורת קפדנית של ערכאת הערעור, מכוח "הלכת פלונית" (רע"א 3007/12). * **הימנעות מהכרעה רפואית:** בית המשפט לא יכנס בנעלי רופא לקביעת קשר סיבתי או מהות תופעה רפואית. ספק בדבר אלו, ייבחן על ידי מומחה רפואי. 3. **קריטריונים למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב:** * **כאב כתסמונת נפרדת:** ככלל, יש למנות מומחה כאב כאשר קיימת "ראשית ראיה" לכך שהכאב מהווה "תסמונת כאב כרונית הנבדלת באופן ניכר" מתחומי המומחיות שכבר מונו להם מומחים. * **הבחנה מכאב כפועל יוצא:** הדבר נועד להבחין ממקרים בהם הכאב הוא "פועל יוצא של בעיה רפואית ספציפית" שכבר טופלה על ידי מומחים אחרים. * **"ראשית ראיה" – אפשרות קיום נכות:** הדרישה ל"ראשית ראיה" נחשבת מספקת אף אם קיימת רק "אפשרות" לקיום נכות. הנטל אינו דורש הוכחה ודאית בשלב זה. * **מקרים מעורבים (כאב כרוני וכאב ספציפי):** גם במקרים בהם קיימים כאבים שמקורם בבעיה ספציפית (שכבר טופלה על ידי מומחה) לצד תסמונת כאב כרונית, אין לשלול מינוי מומחה כאב. אולם, יש להציג "ראשית ראיה לקיומה של תסמונת כאב נפרדת ונוספת". **חידושים ודגשים בפסק הדין** 1. **הקשר בין שימוש בקנאביס רפואי ומינוי מומחה כאב:** * **הקנאביס כאינדיקציה, לא הוכחה:** פסק הדין מבהיר כי אין בעצם השימוש בקנאביס רפואי או בטיפול במרפאת כאב כשלעצמם כדי להצדיק מינוי מומחה כאב. * **"שילוב נסיבות":** ההצדקה למינוי נגזרת מ"שילוב הנסיבות" הכולל: * המשך טיפול במרפאת כאב. * שימוש בקנאביס רפואי. * חוות דעת של מומחה בתחום אחר (אורתופדי) שאינה מכילה התייחסות לנכות ספציפית בתחום הכאב. * תשובות המומחה האורתופד המעידות על אי-מומחיותו בתחום הכאב והקנאביס, ועל אפשרות לקיומם של גורמים נוספים לשימוש בקנאביס שאינם בהכרח קשורים לפגיעה האורתופדית. * **שינוי נסיבות:** התשובות של המומחה האורתופד לשאלות ההבהרה (לפיהן נושא הקנאביס אינו בתחום מומחיותו, והכאב אינו מדיד) נתפסו כ"נסיבות חדשות" ומשמעותיות, אשר נוצרו לאחר ההחלטה הקודמת של בית משפט השלום, ומצדיקות בחינה מחדש של הבקשה. 2. **התייחסות להבחנה בין תאונות:** * בית המשפט שם דגש על כך שהתלונה על כאבים והצורך בקנאביס קשורים לתאונה הראשונה (1.6.18), בעוד שבגין התאונה השנייה (6.4.20) אין תלונות. דבר זה מסייע למיקוד הבקשה וההחלטה. 3. **היבטים פרוצדורליים:** * **קבלת בר"ע כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור:** מצב זה נועד לייעל את ההליך ולאפשר לבית המשפט המחוזי לדון באופן ישיר בעניין, מבלי להחזיר את התיק לדיון נוסף בבקשת רשות ערעור בערכאה גבוהה יותר. * **חיוב בהוצאות:** המשיבים 1-3 חויבו בהוצאות המבקשת, מה שמדגיש את קבלת הערעור ואת הצדקת הגשתה. **החלטה והשלכותיה** בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור, ביטל את החלטת בית משפט השלום, והורה על החזרת התיק לצורך מינוי מומחה בתחום רפואת הכאב, תוך הנחיה שהמומחה יעיין בחוות דעת האורתופד למניעת כפילות. ההחלטה משקפת גישה פרגמטית ומקדמת צדק, לפיה אין לשלול בנקל את זכותו של נפגע לקבל חוות דעת רפואית בכל תחום רלוונטי לנזקיו, במיוחד כאשר הטיפול הרפואי (כמו קנאביס וטיפול במרפאת כאב) והאבחון הראשוני (כפי שעולה מתשובות המומחה האורתופד) מצביעים על מורכבות הגוררת ספק או אי-ודאות בתחום הכאב. ההחלטה מחזקת את התפקיד המרכזי של המומחה הרפואי בהכרעה במחלוקות רפואיות בתביעות נזקי גוף, ובפרט בתביעות לפי חוק הפלת"ד.