ת"א 22410-03-16

תקציר

מדובר בערעור אזרחי על תביעה לפיצויי הפקעה בגין סלילת כביש 431. התובעים, בעלים משותפים של חלקת אדמה בראשון לציון, תבעו פיצויים מהנתבעים, נתיבי ישראל ושר התחבורה, בגין הפקעת למעלה מ-60% מאדמתם, ובגין נזק ליתרת הקרקע בשל צורתה החריגה וחוסר נגישותה, וביקשו פיצוי בגין הקרקע הקשורה ובגין הסבל בגין הפקעת 25% הראשונים של החלקה. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בשל בלבול עילות התביעה, התיישנות וחוסר ראיות. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין הקרקע המופקעת והקרקע הקשורה אליה, ובגין נזק ליתרת החלקה שלא הופקעו. עם זאת, תביעתם לפיצוי בגין 25% הראשונים של החלקה נדחתה, שכן הקרקע נתפסה למעלה משבע שנים לפני מתן פסק הדין הרלוונטי, והתובעים לא הצליחו להוכיח כי מועד התפיסה היה בשנת 2005. לפיכך, כלל רוטמן, המחייב פיצוי "מהמטר הראשון", לא חל במקרה זה. כמו כן חויבו התובעים בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין.