ת"א 38255-02-14

תקציר

התיק נסוב סביב חוב שכירות שחב הנתבע לתובע בגין דירה בחיפה. התובע הגיש תביעה בגין חובות שכירות בסך של כ-32,000 ₪, ואילו הנתבע תבע כנגד חובות ונזקים בסך כ-13,000 ₪, לרבות עוגמת נפש ולשון הרע, בעקבות תיק הוצאה לפועל שפתח התובע. לאחר עיון בחומר הראיות, מצא בית המשפט כי הנתבעת חייבת לתובע חובות שכירות בסך 13,970 ₪, שכללו תשעה חודשי שכירות מדצמבר 2007 ועד ספטמבר 2008, וכן הנחות שניתנו בתשלומי ארנונה. בית המשפט דחה את התביעה שכנגד, ולא מצא עילה ללשון הרע או לעוגמת נפש בעקבות פתיחת תיק ההוצאה לפועל, שכן מדובר בצעד פרוצדורלי. בנוסף, קבע בית המשפט כי תביעת הנזיקין של הנתבעת כנגד שוכר המשנה, אשר נדחתה בשל היעדר תיעוד, אינה מוצדקת, שכן הנתבע יכול היה להשיג את הראיות הדרושות מהעירייה או באמצעות בית המשפט. לפיכך, קיבל בית המשפט באופן חלקי את תביעת התובעת והורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 13,970 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד פינוי הדירה ועד לביצוע התשלום. כמו כן פסק בית המשפט שכר טרחה מופחת בסך 4,000 ₪ שישלם הנתבע לתובע, בהתחשב בהתנהלות הלא מסודרת של הצדדים ובפתיחת תיק ההוצאה לפועל הבלתי מוצדקת. הסכומים נקבעו לתשלום בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, שניתן בהיעדרם של שני הצדדים.