ע"א 3971/20

תקציר

הערעור נסב סביב סיווגם של "אופניים חשמליים" והאם הם נופלים תחת הקטגוריה של "רכב מנועי", שתזכה הולכי רגל שנפגעו מהם בפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המערערים טענו כי יש לראות בכלי הרכב כלי רכב מנועיים ולפיכך לפצות אותם על ידי חברת הביטוח הרלוונטית, קרנית, או לחילופין על ידי המדינה בשל רשלנותה בניהול אופניים חשמליים בכבישים. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, בהתאם להחלטת הרוב בפרשת אסולין, שקבעה כי אופניים חשמליים אינם כלי רכב מנועי לפי חוק הפיצויים. בית המשפט דחה גם טענות שהתבססו על טענות של הימנעות והשתקה. בהתחשב בעיתוי האחרון של פרשת אסולין ובהיעדר טיעונים חדשים, בית המשפט לא ראה סיבה לסטות מתקדים זה. לפיכך, הערעור נדחה, מה שמחזק את ההחלטה הקודמת. היבט משפטי זה של העניין הוסדר, אם כי דיוני המדיניות על החלת חוק הפיצויים על אופניים חשמליים יכולים להימשך. יש לציין כי בית המשפט לא פסק הוצאות למי מהצדדים, תוך שהוא מכיר בתוצאה המעשית הלעומתית של המערערים ובעיתוי ההחלטה.