ת"א 27356-03-11

תקציר

השופט יונתן אברהם פסק לטובת בקשת הנתבע לחייב את התובע להפקיד ערבות להוצאות הנתבע, בשל הסיכוי הנמוך להצלחת התובע בתביעה. התובעים ביקשו סעד הצהרתי לפיו הם הבעלים של חלקת אדמה, שנמכרה לסבתם לפני עשרות שנים, אך רישום הקרקע נעשה באופן שגוי. הנתבעים, לרבות מנהל מקרקעי ישראל ורשם המקרקעין, טענו כי הקרקע נרשמה על שם גורמים אחרים, לרבות הכנסייה הקתולית, וכי תביעת התובע זויפה. הכנסייה מכרה את זכויותיה למבקש, שביקש בהמשך להצטרף לתביעה. המבקש טען כי התקיימו כל התנאים להטלת ערבות, לרבות תקופת ההתיישנות המהותית, וכי הם פעלו בתום לב. בינתיים, המשיב לא פעל במשך שנים לעמידה על זכויותיו וגרם לו נזק ראייתי. בית המשפט קבע כי סיכויי הצלחת התביעה קלושים, בעיקר בשל השיהוי הממושך בהגשת התביעה, הנזק הראייתי ושלמות העסקאות המאוחרות עם המבקש, שערך את כל הבדיקות הנדרשות ורכש את הקרקע בתום לב. בנוסף, זכויותיו של המבקש חוסנו תחת סעיף 17 לחוק נכסי נפקדים, וטענת הזיוף של התובע תמכה בחוסר תום הלב. באיזון בין זכות הגישה לבית המשפט לבין זכותו של הנתבע להבטחת הוצאות, קבע בית המשפט את סכום הערבות על 20,000 ₪ שיופקדו בקופת בית המשפט.