רע"א 4852/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם הקשור לסכסוך מקרקעין. עשרות הליכים התנהלו בעשור האחרון בנוגע להקצאת שתי חלקות קרקע, הידועות כמגרש מס' 4 ומגרש מס' 6. המבקשים, שלא הוקצו להם המקרקעין הנדונים, התגוננו מפני טענות להסגת גבול בגבול מגרש 6, תיאמו ביניהם עמדות וניסו לערער על חוקיות הקצאת הקרקע למשיבים. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי פסקו שניהם נגד המבקשים ברוב סעיפי האישום, מצאו אותם אשמים בהסגת גבול וקבעו למשיבים סכומי פיצוי שונים, לרבות נזקים לא ממוניים, תשלומי שכר דירה, ארנונה ועוד. עוד קבעו בתי המשפט כי המבקשים יישאו בסכומי הפיצויים ביחד ולחוד. המבקשים טענו כי פסק הדין הושג במרמה, כי בתי המשפט הקודמים טעו בפסיקתם, והעלו מספר טענות נוספות. עם זאת, המשנה לנשיא והשופטים הגיעו למסקנה כי הבקשה אינה מעוררת סוגיות חדשות מעבר למקרה הספציפי הנדון, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עובדתיות ובממצאים עובדתיים, שאינם מתאימים לערעור על גלגול שלישי. הם הדגישו כי למבקשים ניתנה הזדמנות מספקת להציג את טענותיהם בדיונים קודמים וכי פסקי הדין הקודמים היו מוצדקים. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.