ה"פ 174/99

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור של פקיד רשות מקומית על חישוב זכאותו לפנסיה. המערער טען כי יש להתחשב בתקופות שירות קודמות בצבא הקבע וכראש מועצה דתית בעת קביעת הפנסיה שלו, אך המשיב, מנכ"ל משרד הפנים, לא כלל תקופות אלה. השופט מצדד במשיב וקובע כי החוק וההחלטות הרלוונטיות שהתקבלו על פיו אינם תומכים בטענות המערער. ראשית, השופט מציין כי אין להצמיד את הזכאות להטבות בשירות אחד באופן אוטומטי לשירות אחר, אלא אם כן הדבר נקבע במפורש בחקיקה. אשר לשירות הצבאי, המערער אינו עומד בתנאי שהיה עליו להסתיים תוך שנה אחת לפני בחירתו לסגן ראש העיר. זאת ועוד, המערער לא פנה לנציב המדינה בתוך 12 החודשים הנדרשים מיום מינויו לראש הרשות, כנדרש במקרים כאלה. המערער גם לא הביא הוכחות לשירותו הצבאי, למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן. לפיכך, החלטת המשיב שלא לכלול תקופה זו היא כדין. לתפקיד המועצה הדתית מסביר השופט כי החוק וההחלטות הרלוונטיים מאפשרים הכללת תקופות כאלה רק אם הן שכירות ונופלות במסגרות זמן מסוימות. תקופת כהונתו של המערער כראש המועצה הדתית אינה עומדת באמות מידה אלה. השופט דוחה גם את טענת המערער כי החלטה שהתקבלה לאחר מינויו לסגן ראש העיר אינה צריכה לחול עליו, ומציין כי התיקון המדובר דווקא מיטיב עם עניינו של המערער, וכי זכותו לפנסיה תתגבש רק עם פרישתו. לבסוף, מאשרת השופטת כי המשיב חישב נכונה את חודשי השירות לתפקיד במשרד החינוך, וכי החלטת המשיב הייתה כדין. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת נדרשת לשלם את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.