בר"ע 1647/05

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור מטעמים פרוצדורליים בעיקר, וגם משום שהפך לאקדמי. הערעור מוגש על-ידי שלושה מערערים, אך הזכויות בדירה שבמרכז התיק רשומות על שם המערער מס' 1. בפסק דין קודם של בית המשפט המחוזי בתל אביב נדחו טענות המערערים בדבר זכויותיהם בדירה, בנימוק שהמערערים הציגו ראיות עובדתיות סותרות. כתוצאה מכך, סירבה השופטת לאפשר למערערים לחזור בהם מטענותיהם הקודמות. משמעות החלטה זו הייתה גם שלמערערים 2 ו-3 לא היה מעמד בתיק. גם את הערעור הנוכחי, קבע שופט אחר, יש לסלק. ראשית, משום שבקשת רשות הערעור נתמכה בתצהיר של המערערת מס' 2, אשר סתר טענות קודמות שהועלו מטעם כל המערערים. דרישת התצהיר היא חלק הכרחי מהליך הערעור, ועל כן היעדרו של תצהיר מהמערער מס' 1 משמעו שהערעור אינו יכול לעמוד. שנית, לא הוגשה בקשה לערער על החלטת מנהל ההוצאה לפועל, שאישר את מכירת הדירה לצדדים שלישיים. החלטה זו יושמה כעת, מציינת השופטת, והצדדים השלישיים עברו להתגורר בנכס ושילמו עבורו במלואו. משכך, מסיק השופט כי הערעור הוא אקדמי, וממילא דינו להידחות גם בנימוקים אלה. כל צד מצווה לשאת בהוצאותיו.