ת"א 1098/04

תקציר

המקרה סובב סביב הטיפול הרפואי הלקוי שקיבלה המנוחה, הגב' זולפו צ'רגייב, מה שהוביל לאבחון מאוחר של סרטן המעי הגס שלה. התובעים, אלמנה וילדיה, טענו כי הנתבעים, דהיינו ד"ר פרוטס וקופת החולים, לא הצליחו לאבחן את המחלה באופן מיידי, ובכך הפחיתו את סיכויי הישרדותה של הגב' שרגייב. השופט בחן לעומק את הראיות והעדויות שהוצגו, והגיע למסקנה כי ד"ר איליושין, המועסק על ידי קופת החולים, אכן פעל ברשלנות בכך שלא ביצע קולונוסקופיה לגב' צ'רגייב בביקורה הראשון. רשלנות זו גרמה לאבחון מאוחר, שכן ניתן היה לגלות את הסרטן מוקדם יותר. עם זאת, השופט לא מצא ראיות לכשל מערכתי בקופת החולים בכל הנוגע להעברת תוצאות בדיקות או מידע על מטופלים. באשר למשמעות האיחור באבחון, קיבל השופט את חוות דעתו של מומחה ההגנה כי לגב' שרגייב היו גרורות בכבד כבר במאי 2000. כתוצאה מכך, סיכויי החלמתה פחתו משמעותית בשל העיכוב, מ-30% לכ-5%. השופט קבע כי העיכוב הגדיל את הסיכון למותה של הגב' צ'רגיב ב-36%, ולכן יש לחשב את הפיצוי על בסיס עוגמת נפש זו. בהערכת הנזקים, התייחסה השופטת הן לתקופת מחלתה של הגב' צ'רגייב והן לתקופה שלאחר המוות. עבור הראשון פסק השופט 37,400 שקל, כולל הוצאות אבל, ניידות מוגברת ועזרה מאחרים. באשר לאחרון, השופט חישב את אובדן ההכנסה הן לגב' צ'רגיב והן לבעלה, תוך התחשבות בכושר ההשתכרות הפוטנציאלי שלהם. פיצויים נוספים נפסקו בגין נזקים לא ממוניים, לרבות כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים, בסך 600,000 ₪. בהתחשב באיחור האבחון ובסבל הממושך, פסק השופט 400 אלף שקל בגין נזק לא ממוני. בסופו של דבר קבעה השופטת כי התובעים זכאים ל-36% מסך הנזקים, המסתכמים ב-902,481 שקל, כולל פיצויים בגין אובדן סיכויי החלמה, נזקים בעת מחלה ונזקים לאחר המוות. קופת החולים חויבה לשלם סכום זה, בצירוף 20% משכר טרחת התובעים. התביעה נגד ד"ר פרוטס נדחתה, שכן השופטת לא מצאה רשלנות מצידה.