ת"א 2238-06-14

תקציר

בית המשפט דוחה מספר טענות שהעלה בא כוח הנאשם, לרבות טענות בדבר פגמים פרוצדורליים המקבילים להרחבת החזית, ואי מסירת הודעת חילוט, וכי לא הייתה יתרה יתרה בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל. המחלוקת המרכזית היא האם ניתנה רשות לבעלה של הנתבעת לחתום בשמה על השיקים. על התובע מוטל נטל ההוכחה בעניין זה. בית המשפט בוחן את העדויות והראיות ופוסק לטובת התובע. עולה כי הנתבעת נתנה לבעלה יד חופשית בניהול כספיהם, לרבות חתימה על שיקים ולקיחת הלוואות, והיא לא הייתה מודעת להיקף הסתבכותה הכלכלית. טענת הנתבעת כי בעלה זייף את חתימתה או חתם עליה ללא הרשאה נעשית בחוסר תום לב. בית המשפט מוצא כי הבעל רמז לאישור לחתום על השיקים בשם הנתבעת, והתנהגותה הפסיבית ושתיקתה מצביעות על הרשאה. התובעת, שטענותיה מוצדקות על סמך עדותה ומסמכיה של הנתבעת, הוכיחה כי הנתבעת אפשרה לבעלה לחתום על השיקים. בית המשפט קובע כי הנתבעת חייבת בסכומים שעל גבי השיקים, אך בנסיבות העניין היא פטורה מתשלום ריבית. הליכי ההוצאה לפועל יימשכו, אך סכום החוב מוגבל לסכום הקרן של השיקים, ללא ריבית או עמלות. כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו.