ע"א 3334/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של תיק אזרחי מורכב בו מעורבים מספר צדדים. התביעה המקורית הוגשה על ידי דוד ורוזה מנשה (המשיבים הפורמאליים) נגד חברת נמני חמוס בע"מ ומנהלה (המשיבים), אשר הסכימו לבנות שלוש דירות עבור משפחת מנשה במסגרת פרויקט בנייה גדול יותר למגורים. בני הזוג מנשה תבעו פיצוי כספי בגין ליקויי בנייה, לרבות בעיות איטום ורטיבות, בסך 200,351 שקל, כמפורט בהסכם קומבינציה שנחתם בין הצדדים. המשיבים, מצידם, הגישו הודעת צד ג' נגד מ.א. גבאי חברה להנדסה בע"מ ומנהלה מישל גבאי (המערערים), אשר שימשו כחברה המבצעת של פרויקט הבנייה. המערערים היו מחויבים חוזית לבנות ולהשלים את הדירות ולבצע את כל התיקונים הנדרשים. המערערים טענו כי הם אינם אחראים לליקויים שכן לא הודיעו להם כראוי ובכך נמנעה מהם האפשרות לתקנם. עוד טענו כי התנהלות המשיבים גרמה להם נזק ראייתי. בית משפט השלום בתל אביב פסק לטובת בני הזוג מנשה והורה למשיבים לשלם להם סך של 133,816 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, קבע בית המשפט כי על המערערים לשפות את המשיבים בסכום של 101,056 ₪, בצירוף הפרשי הפרשים וריבית צמודים. המערערים חויבו גם בהוצאות המשיבים וצד ג'. המערערים ערערו על פסק דין זה, וטענו כי ממצאי הערכאה הנמוכה פגומים מיסודם וכי אין להטיל עליהם אחריות לפגמים, שכן לא הודיעו להם עליהם עד להגשת התביעה. עוד טענו כי טענות המשיבים בטלות בהסכם פשרה, וביקשו לדחות את התביעה נגדם. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את חומר הראיות ושקלה את הטענות, אישרה את פסק דינו של בית משפט השלום. השופטים הדגישו כי אין ביכולתם לדחות את הממצאים העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר, שהתבססו על התרשמות מהימנותם של העדים. גם הסכם הפשרה פורש על ידי בית המשפט ונמצא כי אינו כולל את כל ליקויי הבנייה, ובכך הותיר את תביעות בני הזוג מנשה בגין ליקויים אלה על כנן. זאת ועוד, הדגיש בית המשפט כי ניתנה למערערים הזדמנות לתקן את הפגמים אך לא עשו כן. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות מופחתות בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ צמוד למדד. פסקה ארוכה ומקיפה זו מתמצתת את הפרטים העיקריים של פסק הדין, לרבות הצדדים המעורבים, הטענות העיקריות והתביעות שכנגד, פסקי הדין של הערכאה הנמוכה יותר והחלטת ערכאת הערעור לקיים את פסק הדין המקורי.