עמל"ע 25526-06-15

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתיק משמעתי שנדון בבית הדין המשמעתי המחוזי ובבית הדין הארצי למשמעת בעניינו של פרקליט משיב שהורשע בעבירות אתיקה מקצועית. הסוגיה העומדת על הפרק היא ערעור על הסדר טיעון שהוצע תחילה על ידי הצדדים אך שונה על ידי בית המשפט המחוזי. הערעור מבקש להחזיר את תנאיו המקוריים של הסדר הטיעון. פסק הדין פותח בביסוס תפקידם של בתי הדין המשמעתיים ודמיונם לבתי הדין הפליליים מבחינת סדרי הדין וההשראה. מוזכר כי בתי הדין המשמעתיים הם בעלי מומחיות מקצועית, והחלטותיהם מכובדות בדרך כלל, אך ניתן לפסול אותן במקרים חריגים שבהם נפלה טעות בולטת. לאחר מכן נדון המושג הסדרי טיעון, תוך הדגשת חשיבותם וערכם במערכת המשפט הישראלית. נאמר כי בעוד שבית המשפט אינו מחויב לחותמת גומי עיוורת להסדר טיעון, עליו בדרך כלל לכבד אותם, במיוחד כאשר הצדדים המעורבים מודעים ומסכימים. תפקידו של בית המשפט הוא לבחון האם הסדר הטיעון המוצע מאזן באופן סביר בין התועלת לנאשם לבין האינטרס הציבורי הרחב. במקרה הספציפי שלפנינו, בית המשפט שלערעור מסכים עם טענת המערערת כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שסטה מתנאי הסדר הטיעון, במיוחד בהתחשב במעמדה של המשיבה כעורכת דין בעצמה, ובאופיו המצומצם של הפער בין העונשים המוצעים לבין העונשים שהוטלו. בית הדין לערעורים מצדד בדעת המיעוט של עו"ד ברכיה מחב"ד, המדגישה את חשיבות כיבוד הסדרי הטיעון על מנת לשמור על טוהר ומהימנות ההליך המשפטי. בהגיעו למסקנה כי מקרה זה אינו מצדיק התערבות חריגה, פוסק בית הדין לערעורים לטובת הערעור, מבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ומחזיר על כנו את תנאיו המקוריים של הסדר הטיעון. מדובר ב-36 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 1,000 שקל. פסק הדין מדגיש את הצורך לכבד הסדרי טיעון כדי להבטיח את האינטרס הציבורי ואת פעולתה היעילה של מערכת המשפט.