ע"ע 222/06
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
במקרה דנן, נדחה ערעורה של מערערת בטענה לאפליה במקום העבודה, ואישר את החלטת בית הדין האזורי. בית המשפט הדגיש את עקרון השוויון, ערך יסוד בחברה דמוקרטית, ואת האיסור על הפליה פסולה. הוא דן באופן שבו עיקרון זה מעוגן במשפט הישראלי, במיוחד בדיני עבודה כמו חוק שכר שווה לעובדות ולעובדים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שמטרתם למנוע אפליה ולתת מענה לעובדים שחווים אותה. המערערת טענה לאפליה בשכר וביחס לעומת עמיתיה הגברים. בית המשפט בחן האם תפקידה של המערערת היה באותה קבוצת שוויון כמו מקבילותיה, גורם מכריע במקרים של אפליה, במיוחד בדיני עבודה שבהם תפקידי העבודה ודרגות השכר בנויים בקפידה. בית המשפט הגיע למסקנה כי המערערת לא השתייכה לאותה קבוצת שוויון כמו עמיתיה הגברים המשווים ולכן לא הופלתה שלא כדין. זאת ועוד, לא הוצגו ראיות מספיקות להוכחת קשר סיבתי בין ההפליה הנטענת לבין היותה של המערערת אישה. בהכירו בסוגיה הרחבה יותר של אפליית נשים במקום העבודה, לא מצא בית הדין ראיות לאפליה כזו בעניינה הספציפי של המערערת בכנסת ישראל. בית הדין הדגיש את המורכבות שבהוכחת אפליה בשכר על רקע מבני העסקה שיטתיים והסכמים קיבוציים והדגיש את הצורך בראיות עובדתיות ברורות לתמיכה בטענות לאפליה. מאחר שהמערערת לא עמדה בנטל הראייתי המוטל עליה, דחה בית המשפט את הערעור ופסק לה הוצאות.
חקיקה מקושרת
ע"ע 222/06 שושנה כרם נ' מדינת ישראל, עבודה ארצי (26.7.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.