פ"ה 5159-08-13

תקציר

כמה תובעים, עובדי השירות הציבורי, תבעו את ממשלת ישראל על סירובה להעניק להם "תעודת שקילות" לתואר הראשון שקיבלו מאוניברסיטת לטביה. הסירוב התבסס על בדיקות פרטניות שערכה ממשלת ישראל, שהעלו ספקות לגבי אמיתות התארים שקיבלו התובעים. הבדיקות כללו ראיונות שבהם תובעים רבים לא הצליחו להוכיח הבנה בסיסית של הנושאים שלטענתם למדו. ההחלטה נומקה עוד יותר משום ששלוחת האוניברסיטה המדוברת פעלה ללא הרישיון הנדרש, ומשכה את בקשתה לרישיון כזה. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה בנוגע לחוקיות הבדיקות הפרטניות וקבע כי התובעים לא עברו תהליך לימוד של ממש. לכן, היה זה סביר שהממשלה תסרב להעניק את תעודות השקילות. הראיונות נמצאו תקינים וההחלטות שהתקבלו על פיהם היו סבירות. עם זאת, לגבי שניים מהתובעים – איתן יעקובי ורטה מלקו – הורה בית המשפט לשקול מחדש את עניינם בשל אי ודאות שהייתה צריכה להתברר באמצעות ראיונות נוספים. יתר התובעים - יהודה דיין, אבינועם צברי, משה משיח, דוד פרטוש, מאיר פרץ וגבריאל צרפתי - נמצאו כמי שעברו הליכי לימוד בלתי סבירים ותביעותיהם נדחו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הממשלה לא התחייבה להעניק תעודות שקילות באופן אוטומטי וכי למועצה להשכלה גבוהה אין כל אחריות כלפי התובעים. כל אחד מהתובעים, למעט יעקבי ומלקו, חויב להשתתף בהוצאות המשפט של המדינה שנעו בין 3,000 ל-5,000 שקל.