ע"פ 70364/04

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עוסקת בעבירת שוחד לפי סעיף 294 לחוק העונשין. לאחר משפט זיכה השופט את הנאשם, אך בעקבות ערעור המדינה הרשיע בית המשפט לערעורים את הנאשם והחזיר את התיק לבית המשפט קמא לצורך מתן גזר הדין. בית משפט קמא גזר על הנאשם שנת מאסר על תנאי ו-120 שעות עבודות שירות, עליהן ערערה המדינה, בטענה כי גזר הדין התבסס על שיקולים פסולים וכשלעצמו אינו ראוי. המדינה ביקשה להטיל עליו עונש מאסר בפועל, ואילו ההגנה טענה כי הנאשם כבר עבר עונש מספיק במסגרת עבודות השירות ואין להמשיך ולכלוא אותו. גם תגובת השופט לפסיקה הקודמת של ערכאת הערעור זכתה לביקורת על היותה בלתי ראויה ומיותרת. בית המשפט העליון הסכים עם המדינה כי גישתו של בית משפט קמא לפסק דינו של ערכאת הערעור השפיעה על גזר דינו וכי חומרת העבירה מצדיקה החמרת העונש. עם זאת, מאחר שהנאשמת כמעט סיימה עבודות שירות ומאסר על תנאי, החליט בית המשפט העליון שלא להטיל עליה עונש מאסר. במקום זאת, היא גזרה על הנאשם 8 חודשי מאסר על תנאי, שלוש שנות פיקוח וקנס של 10,000 שקל או שלושה חודשי מאסר במקום הקנס. בג"ץ הדגיש כי לו היו הנסיבות שונות, היה נעתר לבקשת המדינה למאסר בפועל.