בג"צ 1422/24

תקציר

השופט י' וילנר נתן פסק דין בו נדחתה העתירה לביטול צו מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים האוסר על דיספוזיציה בנכס מקרקעין. העותרת טענה כי הצו פגע בזכויותיה על פי הסכם קומבינציה הקשור לנכס וכי היא לא נכללה בהליך למרות האינטרס הידוע לה. בית המשפט הדגיש כי תפקידו אינו מתרחב לשמש כערכאת ערעור על החלטות של בתי המשפט המוסמכים, ואף לא ניתן להשתמש בו כדי לעקוף הליכי ערעור ייעודיים. צוין כי לרשות המבקשת עומד סעד חלופי באמצעות ערעור מתאים על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, על אף שלא הייתה צד להליך המקורי. הדבר מתיישב עם תקדימים שבהם זכויות הערעור חלות על מי שאינם צדדים אם מדובר בזכויותיהם ובהתקיים התנאים להצטרפות להליך. מאחר ולעותר יש אפשרות לערער, דחה בית המשפט את העתירה ללא בקשה להוצאות, שכן לא התבקשה תגובה. פסק הדין מדגיש את הצורך של בעלי הדין להשתמש בערוצים משפטיים קבועים לערעורים במקום לבקש התערבות שיפוטית יוצאת דופן.