עמ"ש 69763-03-23

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שביטל צוואה שערך המנוח, מר נ', לטובת צוואה קודמת. השאלה המרכזית היא האם המשיבים הוכיחו די הצורך את חוסר כשירותו של מר נ' לכתוב את הצוואה השנייה. שופטי הערעור מסכימים עם המערער כי החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על הבחנה בלתי מספקת בין מסמכים רפואיים הרלוונטיים לצוואה השנייה לבין אלה הרלוונטיים לצוואה מאוחרת. השופטים מדגישים כי קביעת אי כשירות היא נטל כבד, הדורש ראיות משמעותיות וברורות המתייחסות ספציפית למועד חתימת הצוואה. בעוד בית המשפט המחוזי הסתמך על חמישה מסמכים רפואיים שקדמו לעריכת הצוואה השנייה, השופטים מציינים כי העד המומחה, בחקירתו הנגדית, אישר כי אין ראיות לכך שמר נ' לא היה כשיר בעת חתימתו על הצוואה השנייה. זאת ועוד, השופטים מוצאים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא נתן משקל מספק לחוות דעתו של ד"ר גורביץ, שבדק את מר נ' מספר חודשים לאחר חתימת הצוואה השנייה והגיע למסקנה כי הוא כשיר. לצד חוות דעת המומחה, שוקלים השופטים גם את עדותו של מנהל הצוואה, התומכת בהתרשמות כשירותו של מר נ'. בסיכומו של דבר, המשיבים לא הביאו ראיות משכנעות לאוזלת ידו של מר נ'. לפיכך, הערעור מתקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל, ונקבע כי יש לקיים את צוואתו השנייה של מר נ'. המשיבים חויבו לפצות את המערערת בגין הוצאותיה בסך 20,000 ₪. המערער נדרש להגיש צו קיום צוואה לבית המשפט המחוזי. ניתן לפרסם את פסק הדין בעילום שם.