ב"ל 32899-11-22
החלטה עבודה אזורי תל אביב -יפו
תקציר
פרק הדיון וההכרעה בפסק הדין מתמקד בקביעה האם טענת התובע לפגיעה בעבודה תקפה. כדי לבסס זאת, על בית הדין לזהות תחילה אירוע חריג בחיי העבודה של התובע. באופן כללי, מתח מתמשך שנמשך ימים או שבועות אינו נחשב לאירוע חריג. עם זאת, ניתן לחרוג מהכלל אם יש "שיא" או "עלייה חריגה" במתח מתמשך. בנוסף, על התובע להוכיח כי התקף הלב הנטען נבע ממאמץ גופני חריג או מתח. אם התביעה היא בגין לחץ חריג, על התובע להוכיח אירוע ספציפי בעבודה שגרם ללחץ חריג. במקרים של ספק, ראוי למנות מומחה. במקרה זה הכיר בית המשפט בשני אירועים חריגים לכאורה. ראשית, פגישה ביום 9.6.2022, בה נזף בו מנהל התובעת על כך ששיתף מידע מישיבות הנהלה עם אחרים. בית המשפט מצא פגישה זו כחריגה, כפי שאישרה עדותו של המנהל. גרסתו של התובע על הפגישה נחשבה אמינה, ותחושות הכעס והכעס שלו נתמכו בעדותו של עמית. בית המשפט ראה באירוע זה מקור אובייקטיבי לראיות וסבר כי מדובר במצב חריג בשגרת עבודתה של התובעת. שנית, התובע טען כי ביום 13.6.2022 הוא חווה אירוע חריג שני כאשר שכח להזמין כרטיסים לספארי, מה שהוביל למצב מלחיץ. בית המשפט הגיע למסקנה כי אירועים אלה, ובפרט הראשון, מצדיקים מינוי מומחה רפואי להמשך בירור טענת התובע ולקביעה האם הם גרמו להתקף הלב. חוות דעתו של המומחה תתבסס על התשתית העובדתית שקבע בית המשפט, המפרטת את עבודתו של התובע ואת שני האירועים החריגים. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של הצדדים ונחתמה על ידי השופט דורי ספיבק, יחד עם נציגת ציבור המעסיקים, גב' חמדה מרק.
חקיקה מקושרת
ב"ל 32899-11-22 אלעזר מנצור נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (12.1.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.