בש"א 12958/07

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פרויקט נדל"ן כושל בנהריה, שבו קבוצת רוכשי דירות רכשה דירות נופש בפרויקט שהיה אמור לכלול מלון ומתקני נופש. בניית הפרויקט נעצרה בשל קשייו הכלכליים של הקבלן-הקבלן, והרוכשים נותרו עם מבנים ומתקנים לא גמורים. הרוכשים דרשו מימוש ערבויות בנקאיות מהבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, שבית המשפט דחה והורה להם לתבוע את החברה על נזקים. בינתיים, נכסי החברה, כולל הנדל"ן הלא גמור, הוכנסו לכינוס נכסים. כונס הנכסים מכר את המקרקעין לשתי חברות, גבורדיניה בע"מ וטרגרס בע"מ, אשר חלקו את בעלי המניות המשותפים וההנהלה עם החברה המקורית. מכירה זו אותגרה על ידי חלק מרוכשי הדירות, מה שהוביל למינוי חוקר חיצוני. החוקר מצא כי הליך המכירה היה תקין אך חשף קשרים ענפים בין הרוכשים לבין בעלי המניות והמנהלים של החברה. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי מכירת המקרקעין תעמוד בעינה, אך הורה לרוכשים לעמוד בהתחייבויות החברה המקורית להשלמת פיתוח הפרויקט, לרבות המתקנים שהובטחו. בית המשפט פסק גם בעניין רישום הערות אזהרה לטובת רוכשי הדירות וחלוקת העלויות הקשורות להתדיינות המשפטית, לרבות שכר טרחת החוקר החיצוני. למבקשים ברע"א 12958/07, שהיו בין רוכשי הדירות המקוריות, ניתנה זכות לעמוד בהליך למרות התנגדות הרוכשים והבנק. ייחודן של הערות האזהרה היה להתעכב עד שרוכשי הדירות ימלאו את התחייבויותיהם כלפי רוכשי הדירות. בית המשפט הורה לרוכשים ולבנק לשאת בחלקים שווים בשכר טרחת החוקר, והרוכשים היו אמורים לשלם למבקשים 30,000 ₪ עבור הוצאותיהם.