ת"א 33008-09-13

תקציר

בית המשפט קבע כי העברת מקרקעין מעמותה פרטית לעירייה נעשתה מרצון ולא בכפייה, ולכן העמותה אינה זכאית לפיצוי מהעירייה. האגודה טענה כי הקרקע הופקעה למעשה על ידי העירייה, שכן לא נותרה לה ברירה אלא למסור את הקרקע לאחר שהעירייה שינתה את ייעודה לצורכי ציבור. עם זאת, בית המשפט מצא כי האגודה הייתה מודעת לפוטנציאל ההפקעה טרם רכישת הקרקע, וניהלה משא ומתן וולונטרי עם העירייה, שבסופו של דבר קיבלה הטבות משמעותיות מההעברה, לרבות השבחת שווי הקרקע הנותרת והקלות תכנוניות. יתר על כן, העמותה העבירה יותר קרקעות ממה שהעירייה יכלה להפקיע ללא פיצוי, מה שמעיד על הסכם מרצון. ככלל, הנסיבות הראו כי האגודה קיבלה החלטה מודעת למכור את הקרקע, ועל כן נדחתה התביעה לפיצוי בגין העברה שלא מרצון. עוד ציין בית המשפט כי השימוש שעשתה העירייה בתמורה לצורכי ציבור מצדיק החלטה זו אף יותר. העמותה חויבה לשלם לעירייה הוצאות בסך 30 אלף שקל, אך סכום זה לא הוגדל לכיסוי מלוא שכר הטרחה, שכן התיק לא דרש דיון ממושך.