ח"א 88/21

תקציר

הנאשם במקרה זה ניסה באופן עקבי להימנע משירות צבאי סדיר ונעדר ללא אישור במשך תקופה ארוכה. הנאשם לא הציג כל הצדקה משכנעת למעשיו, וטענתו כי חלק מימי ההיעדרות שהו בבידוד לא נתמכה וסותרת את הודאותיו הקודמות. בית המשפט מכיר בכך שמדיניות הענישה הרווחת בגין היעדרות משירות ללא היתר משתנה בהתאם לנסיבות של כל מקרה. במקרה זה, טווח הענישה ההולם נקבע על פי חומרת ההפרה ומדיניות הענישה הקיימת. בית הדין שקל את מכלול הנסיבות, לרבות הימנעותו של הנאשם מלקחת אחריות על מעשיו, המשך היעדרותו מהשירות גם לאחר הגשת כתב האישום וענייניו המשמעתיים. כמו כן נלקחו בחשבון הודאתו של הנאשם באשמה, העסקתו הנוכחית והיעדר כל סיבה רפואית משכנעת המונעת ממנו לשרת. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם שלושה חודשי מאסר, עם אפשרות לערער על גזר הדין. עונש זה מצוי בקצה התחתון של טווח הענישה המתאים ומביא בחשבון את נסיבותיו של הנאשם. בנוסף, עונש מאסר על תנאי קודם ירוץ במקביל. השופטת הדגישה כי יש לרצות את העונש במאסר בפועל, ונמנעה מלהורות על הגבלות כלשהן על מסירת מידע מהמרשם הפלילי.