עת"מ 23093-04-15

תקציר

העירייה החליטה לערוך ניסוי של אספקה והשכרה של מתקני חוף משלה לאחר שהתקבלו תלונות על התנהלות המפעילים הפרטיים והכוונה להעניק הנחה לתושבי תל אביב. המפעילים הפרטיים עתרו נגד החלטה זו בטענה כי לעירייה אין זכות עמידה, שכן היא מתחרה בהם באופן בלתי הוגן ומפלה לרעה את תושבי חוץ מתל אביב. בית המשפט דחה את העתירה. היא קבעה כי לעירייה סמכות לספק שירות של השכרת מתקני חוף לפי פקודת העיריות, והיא אינה מחויבת לפרסם מכרז משום שהיא מספקת את השירות בעצמה. עוד קבע בית המשפט כי פעולות העירייה לא היו בלתי סבירות, שכן לעותרים לא הייתה זכות חוזית לשכור מתקני חוף, והפגיעה האפשרית בעסקיהם לא הוכחה. יתר על כן, נימוקי העירייה להחלטתה, כגון שיפור הפיקוח ומתן הנחות לתושבים, היו לגיטימיים. בית המשפט ציין כי מדובר בפרויקט ניסיוני והציע לעירייה לבחון אותו מחדש בתום העונה, תוך התחשבות בכל השיקולים הרלוונטיים. לבסוף, קבע בית המשפט כי ההנחה לתושבי תל אביב אינה מפלה, שכן החופים שייכים לציבור אך המתקנים מהווים שירות, וקרבתם של התושבים לחופים, יחד עם גורמים נוספים, מצדיקה את ההבחנה. העותרים חויבו לשלם לעירייה שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.