ת"פ 1010/07

תקציר

שירות המבחן לנוער הגיש בקשה לשינוי תנאי מעצרו של המשיב מס' 2, קטין המואשם בעבירות מחמירות, כך שיוכל לחזור לבית הוריו וללמוד בבית הספר במקום תחת פיקוח. השירות טען כי הדבר יקדם את ההליך הטיפולי של המשיב 2 ויסייע בשיקומו. המדינה התנגדה בנימוק של חומרת העבירות, בטענה כי היענות לבקשה זו תהווה תגמול למשיב. עם זאת, השופט פסק לטובת בקשת שירות המבחן לנוער, והדגיש כי תנאי המעצר החלופיים לא צריכים ללחוץ על נאשם להגיע להסדר טיעון. השופט הכיר באכזריות העבירות, אך שקל גם את חשיבות השיקום ואת ההמלצות החיוביות מתסקיר שירות המבחן. בנוסף, ציינה השופטת כי שותפו של המשיב 2, בגיר, הודה באשמה וזכה ליחס שונה, שאינו צודק שכן חלקו של הקטין בעבירות היה פחות משמעותי. השופט הגיע למסקנה כי שינוי תנאי המעצר יאזן בין אינטרסים אישיים לבין שלום הציבור, במיוחד נוכח הסכם המחילה בין המשפחות והקלות שהפגין הנאשם הבגיר. הוחלט לאפשר למשיב מס' 2 לחזור לכפרו בתנאי מעצר מותאמים, כאשר הפרטים ייקבעו לאחר חקירה, אם תבקש המדינה.