ת"פ 7857-07-15

תקציר

הנאשם, הסובל מהפרעה סכיזואפקטיבית, הואשם במספר סעיפים של הפרת הוראות החוק ואיומים. השאלה העומדת בפני בית המשפט היא האם נאשם שאינו כשיר לעמוד לדין בשל מחלת נפש צריך להישפט בדרך של הפסקת הליכים או להיות מזוכה. שאלה נוספת מתעוררת כאשר קיימות אי כשירות מהותית ופרוצדורלית כאחד, באשר לאופן שבו רשאי בית המשפט לקבוע כי הנאשם ביצע את העבירה. חוק טיפול בחולי נפש קובע כי על בית המשפט לקבוע האם הנאשם ביצע את העבירה לצורך מתן צו אשפוז. השופט קובע כי במקרים של אי כשירות מהותית ופרוצדורלית כאחד, ראוי לאפשר את סיום ההליך באמצעות זיכוי הנאשם, ובלבד שייקבע כי הנאשם ביצע את העבירה. קביעה זו יכולה להתקבל על סמך הסכמת הסנגור לאחר עיון בראיות או על ידי הגשת כל הראיות לעיון בית המשפט. באשר לתקופת האשפוז המרבית, השופט קובע כי לבית המשפט סמכות לקבוע תקופה קצרה מתקופת המאסר המרבית, במיוחד כאשר היא פוגעת בחירותו של הנאשם במידה שלא לצורך. במקרה זה, בהתחשב בהרשעותיו הקודמות של הנאשם ובסכנה הנשקפת ממנו, תקופת האשפוז המרבית לא תעלה על שלוש שנים.