עת"מ 48700-02-11

תקציר

העותרת ערערה על החלטת ועדת המכרזים לדחות את הצעתה הזוכה במכרז לרכישת מקרקעין שבבעלות משרד האוצר, ועל החלטתה שבאה בעקבותיה לבטל את המכרז ולפרסם מכרז חדש. הוועדה דחתה את הצעתה של העותרת ואת כל ההצעות האחרות במכרז הראשון בנימוק שהן נמוכות ממחיר המינימום הפנימי שקבעה הוועדה. בעתירה נטען כי הוועדה לא התנהלה כראוי בהכנת פרוטוקול הישיבות ובביטול המכרז. עוד טענה כי נפגעה זכותה לשימוע, שכן הוועדה לא העניקה לה הזדמנות להציג את עמדתה בטרם החליטה לדחות את הצעתה, וההחלטה עצמה לא נומקה. בית המשפט הסכים עם טענות העותר. היא קבעה כי ועדת המכרזים שגתה בכך שביטלה את המכרז הראשון על בסיס מחיר מינימום שלא צוין במסמכי המכרז, וכי היה מקום להעניק לעותרת זכות שימוע והחלטה מנומקת. לפיכך, קיבל בית המשפט את העתירה, ביטל את החלטת הוועדה בדבר אי בחירת הצעתה של העותרת במכרז הראשון ויציאה למכרז חדש, והורה לוועדה לקבל החלטה חדשה לאחר שהעניק לעותרת זכות טיעון. בית המשפט אף הורה למדינה לשלם לעותר את הוצאותיו בסך 15,000 ₪.