ע"ב 1953/00
פסק-דין עבודה אזורי ירושלים
תקציר
התובע, שהיה עורך דין במקצועו, הגיש תביעה נגד מעסיקו לשעבר, הנתבע, בדרישה לפיצויי פיטורים ותביעות כספיות נוספות. התיק הועבר לגישור, שהסתיים בהסכם פשרה שנחתם בין הצדדים. לאחר מכן הגיש התובע בקשה לביטול הסכם הפשרה, בטענה כי נפל בו פגם בשל כפייה ומצג שווא של המגשר. על פי החשד, המגשר הפעיל עליו לחץ ומסר מידע מטעה לגבי סיכויי תביעתו. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטתו של התובע להתפשר הושפעה בעיקר מאביו, שעודד אותו להתפשר. עוד קבע בית המשפט כי התובע, בהיותו עורך דין, היה צריך לדעת את גבולות סמכותו של המגשר ולא להציג כל ראיה להטעיה. המניע האמיתי של התובע היה ככל הנראה ההבנה כי עשה "טעות במיקוח", וזו אינה עילה מספקת לביטול ההסכם. זאת ועוד, טענות התובעת בדבר פגמים שנפלו בהסכם הוצגו רק בשלב מאוחר של ההליך המשפטי. בית המשפט דחה את תביעת התובע והחליט שלא להורות על הוצאות כלשהן, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה. פסק דין זה נועד להגן על טוהר המידות של הסכמי פשרה ומדגיש את סופיות הפשרות, ומבטל אותן רק בנסיבות חריגות.
ע"ב 1953/00 ברקאי יוחנן נ' מודיעין אזרחי בע"מ, עבודה אזורי (30.5.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.