ת"א 41668-06-11

תקציר

המחלוקת נוגעת למזכר שנחתם ב-15 ביולי 2007 לרכישת נכסי נדל"ן ברחוב מוריה 131 בחיפה. התובעים, דורי גילפז, ערן מיכאל פייבסקי ואמיגוס בר בע"מ, שבבעלות השניים לשעבר, שכרו חנות מהנתבעת, אסתר מצגר, במסגרת הסכם שכירות. התזכיר מתאר את מכירת החנות ודירה מעליה ממצגר לגילפז ופייבסקי. המסמך, שגובש לאחר משא ומתן, קובע כי יש לחתום על חוזה רשמי תוך 30 יום, ואם לא, המזכר ייחשב כחוזה תקף. התובעים טוענים כי התזכיר מחייב ומבקשים לאכוף אותו. עוד הם מבקשים כי בית המשפט יכריז עליהם כזכאים לנכות כל סכום ששולם למצגר ממחיר הרכישה, ולחייב אותה בתשלום פיצויים כספיים בגין הפרת החוזה. מצגר, שלא התגורר בישראל, טען כי התזכיר אינו מחייב שכן הוא חסר ספציפיות, והוא מהווה הסכם ראשוני בלבד. עוד טענה מנגד כי יש לפנות את התובעים מהחנות ולשלם דמי שכירות, וכן פיצוי בגין איחור בפינוי וחודשים של דמי שכירות שלא שולמו. השופטת מצדדת בנתבעת ודוחה את טענת התובעים, בקובעה כי התזכיר, למרות לשונו המפורשת, לא נחשב מחייב על ידי מי מהצדדים. מעשיהם של התובעים, או היעדרם – הם לא שילמו את תמורת הרכישה, לא קיבלו חזקה בנכסים והצהירו על העסקה לצורכי מס רק לאחר שנדרשו לפנות את החנות – תומכים בטענת מצגר כי התזכיר אינו מחייב. יתרה מכך, השופטת מציינת כי הצדדים המשיכו לנהל משא ומתן גם לאחר שחלף המועד האחרון לחתימת חוזה פורמלי, דבר המצביע על חוסר שיקול דעת. לגבי התביעה שכנגד, השופט פוסק לטובת הנתבע. התובעים נדרשים לפנות את החנות עד למועד נקוב ולשלם למצגר 142,318 שקל, בצירוף ריבית, בגין דמי שכירות שלא שולמו, פיצוי בגין פינוי מאוחר ופיצוי בגין חודשים של אי תשלום דמי שכירות. כמו כן נדרשים התובעים לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע, לרבות שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין, בסך 70,800 ₪.