ע"א 2220/04

תקציר

הערעור מערער על החלטה להגביל את השימוש של המערער בנכסיו. הבנק המשיב ביקש צו המגביל את יכולתו של המערער למכור, לסלק או לשעבד את נכסיו בעקבות תביעה לפירעון חוב חברה, שהמערער ואחיו ערבו לו אישית. הבנק טען כי למערערת נכסים בחו"ל וכי עליה להגן על יכולתה לבצע פסק דין. המערער טען כי הבנק לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק את הצו, וכי הוא השיג מידע על נכסיו הזרים שלא כדין. לגופו של עניין, נודע לבנק על קבלתו הצפויה של המערער מחשבון של לקוח אחר, אשר שימש אותו לתמיכה בבקשתו, והמערער טען כי מדובר בפגיעה בפרטיות. בית המשפט מצא כי הבנק סיפק די ראיות כדי להוכיח עילת תביעה וסיכון שהמערער יוציא את נכסיו מהארץ. עם זאת, היא הסכימה עם המערער כי הבנק לא הצדיק במידה מספקת את השימוש במידע על נכסיו הזרים. לפיכך, בוטל הצו המגביל את נכסי המערערת, שכן הבנק לא הוכיח את ההצדקה לצו, והערעור התקבל. המשיב חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.